ילדים כאלה & עיניים

ומי יחזיר אותך אליי "בשעה כזאת? ('אמאל'ה!')
מי ישמור עלינו?
ויתרתי על הכל ואת עוד לא כאן, תעזבי שטויות
כל זה בשבילנו"

את יודעת, היינו ילדים כאלה
טובים יותר בלדבר, פחות בלכתוב
אהבנו לטייל בחוץ וגם אם גשם
היה יורד כאילו לא ירד עשור
ומזל שיש חגים כי את חוזרת
וישנה איתי צמוד חצי שמיכה
והאחים שלך בחוץ, עושים תופסת
"אני רוצה לשמוע רק אתכם בבקשה!"

"ומי יחזיר אותך אליי בשעה כזאת?
מי ישמור עלינו?"
אני ויתרתי על הכל ואת עוד לא כאן, תעזבי שטויות
כל זה בשבילנו

את יודעת היום הכל נראה אחרת
והרחוב שלי מזמן הפך שונה
את העצים הירוקים החליפו בניינים כל כך גבוהים
ומהכל נותרו לי רק געגועים
ומזל שיש שירים כדי לברוח
להכנס הכי עמוק אל תוך עצמי
להתפלל שמשהו טוב עכשיו קורה לך
"כי את שלי ולא חשוב איפה תהיי" ('תרימו, תרימו!')

ומי יחזיר "אותך אליי בשעה כזאת?"
ומי ישמור עלינו?
ויתרתי על הכל ואת עוד לא כאן, "תעזבי שטויות"
כל זה בשבילנו

"היכל מנורה! בואו נשמע אתכם!"
ומי יחזיר "אותך אליי בשעה כזאת?
מי ישמור עלינו?"
אני ויתרתי על הכל ואת עוד לא כאן, "תעזבי שטויות"
כל זה בשבילנו
כל זה בשבילנו

אומרים שמעבר לעיניים הכחולות שלך
מאחורי כל התשובות המוצלחות שלך
את חלשה בדיוק כמוני
אומרים שלא נשאר לנו הרבה עד שאציע לך
כי על המצח שלי כתוב: "אני אוהב אותך כל-כך"

אז למה אנו שוב רבים?
שיחות לבד עם אלוהים
ולמה אין כאן מנצחים?
כשאת בוכה, אני מפסיד ("מה-זה מפסיד!")

כל מה שחיפשתי, יש בך
והשתניתי אלף פעם בשבילך
ואת הכי יפה בבוקר
אל תשימי כלום ובואי נלך
כי לא יצא מזה דבר חוץ משברים ובית ריק
נמאס לי כבר להתרסק
יום יום, זה משתק

אומרים עלייך שאת לא שייכת
או לפחות לא קרובה מלחזור אליי
והתחושה בחוץ כאילו כבר סוף העולם
פעם חם, פעם קר, פעם את הולכת

למה אנו שוב רבים?
שיחות לבד עם אלוהים
ולמה אין כאן מנצחים?
כשאת בוכה (מנורה, בואו נשמע אתכם חזק!)

וכל מה ש"חיפשתי, יש בך
והשתניתי אלף פעם" בשבילך
ואת הכי יפה בבוקר
אל תשימי כלום ובואי נלך
כי לא יצא מזה דבר חוץ משברים ובית ריק
"נמאס לי כבר להתרסק"
יום יום, זה משתק

"מנורה!"
וכל מה שחיפשתי, יש בך
"והשתניתי אלף פעם בשבילך
ואת הכי יפה בבוקר"
אל תשימי כלום ובואי נלך
כי לא יצא מזה דבר חוץ משברים ובית ריק
נמאס לי כבר להתרסק

יום יום

יום יום

יום יום

יום יום

זה משתק