מזח

מזח

זה קרה כמו בסרט ברחוב סואן 
הייתי אחד מההמונים 
לפתע, בין כמה אלפי כובעים 
ראשים וקולות ופנים 
פגשתי זוג עיניים אחד ויחיד 
שנפגש עם שלי, הסתכל בי 
הרגע הזה מאז ולתמיד 
ילווה את חיי, יצטלצל בי 

מוזר באמת איך ידעתי פשוט 
בלי שום החלטה גורלית 
שהאישה היפה שעומדת מולי 
תהיה האישה שאיתי 
ואם היא צוחקת, או נבוכה 
או זוכרת מה אמא אמרה לה 
שאסור לשוחח עם זאבים 
היא בכל זאת תמשיך איתי הלאה 

בתמונה הבאה הלילה צפה בנו 
חוצים במתינות את הכביש 
העיר שיננה חלום בעל פה 
לקראת יום צילומים מתיש 
במרפסת של בר, חדשים זה לזה 
מגלים ממרחק מבוקר 
שתינו בירה שני שליש, ואחר כך 
ירדנו אל מזח נסתר 

זה קרה כמו בסרט ברחוב סואן 
חלפתי על אינספור פנים 
פגשתי מבט והכרתי אותך 
אחת בין ההמונים 
כאילו חזרתי אל מה שאי פעם היה 
לא היו לי אבל, לא אולי 
ושם על המזח, מעל תהום לא צפויה 
הזמנתי אותך אל חיי 


 




Pier (Mezach) 



It happened like in the movies on a busy street 
I was one among the crowd 
Suddenly, among thousands of hats 
Heads and voices and faces 
I met a single pair of eyes 
That locked with mine, looked at me 
That moment from then and forever 
Will be in my life, chiming in me 

Strange how I simply knew 
Without any fateful decision 
That the beautiful woman who stood there 
Was the woman with me 
And if she laughs, or feels shy 
Or remembers what Mother told her 
Never talk to the big bad wolf 
She will still keep walking with me 

In the next scene, the night watched us 
Carefully crossing the street 
The city recited a dream by heart 
To prepare for a long day of filming 
On a porch at a bar, new to each other 
Discovering at a safe distance 
We drank a pint of beer, and then 
Walked down to a hidden pier 

It happened like in the movies on a busy street 
I walked past countless faces 
I saw a gaze and I recognized you 
One among the crowd 
As though I'd returned to what used to be 
I had no buts, no maybes 
And there on the pier, above a sudden abyss 
I invited you into my life 


 

En El Muelle (Mezach) 


Sucedió como en las películas, en una calle abarrotada. 
Yo era uno entre las masas. 
De repente, entre miles de sombreros, cabezas y voces y caras, 
me encontré con un par de ojos únicos sorprendentes, 
que se encontraron con los míos, me estaban mirando. 
Aquel momento desde entonces y para siempre 
Me acompañará toda mi vida, stintineando. 

Resulta un poco extraño pero supe sencillamente, 
sin decisión crucial alguna, 
que la hermosa mujer que estaba ante mí. 
Era la mujer que estaría conmigo, y si ella se ríe, 
o se avergüenza, o recuerda lo que su madre le había dicho: 
que no se habla con los lobos, de todos modos seguirá conmigo. 

En la siguiente escena la noche nos miraba 
Cruzando tranquilamente la calle. 
La ciudad se aprendía un sueño de memoria 
De cara a un agotador día de grabación. 
En la terraza de un bar, sin apenas conocernos, 
Descubriendo desde una distancia prudente, 
Bebimos de cerveza dos tercios, y luego 
bajamos a un muelle discreto. 

Sucedió como en las películas, en una calle abarrotada. 
Pasé entre incontables caras. 
Me encontré con una mirada y te reconocí 
Única entre las masas. Como si hubiera vuelto 
a lo que nunca había habido, no tuve ni peros, 
ni quizás, y allí en el muelle, sobre un inesperado abismo, 
te invité a mi vida sin más.