אהבה בקרטונים

והלילות אז איתה
היו שווים לי מיליונים
ושוב עוזב את הדירה
עם אהבה בקרטונים

והדמיון מכושף
תופס פיקוד על הלב
בלעדיה המים
קצת דומים לשמים
והקיץ כואב

וכמו משוגע כזה
לא יוצא מזה
כאב שתלוי על קולב

דרכים מוזרות לגוף
להרגיש חשוף
והשמש מפנה את הגב

ואם את הולכת הולכת רחוק מכאן
אני לא מוצא עניין לרקוד עם שיר ישן

ואם בסוף היא בוכה
אז מה שווה לנצח
אתה לא רואה בעיניים
אבל זוכר את הריח

והשינה לא שינה
יותר מידיי ציפיות
לא עוזבים את הידיים
וחוזרים פעמיים
על אותן טעויות