מה שנשאר

שנים קצרות על הדף
בפנים הן נורא ארוכות
הצבעים האפורים במראה
היום כהים לי פחות

בין חלום לחלום שעברתי מאז
אני מצליח לראות קצת דמיון
ויש לי תחושה שלאט עם הזמן
יפתרו לי גם כמה חידות

את הקולות, את מה שהיה
קברתי בתוך הדממה
את השעות, את מה שנגמר
אספתי את מה שנשאר
יצאתי לראות, יצאתי לחיות
ולנשום בעיקר

אנשים איבדו את עצמם
שכחו שצריך לעצור
המילים שכתבתי לי אז
היום חזרתי לכתוב