אור אדום

תחנות בחיים כבר נסעתי רחוק לטפל אז בלב
ולפעמים מסעות זה לשכוח הכול ואצלי סגור הכאב

הנה המים עולים עד מעל הראש אז נבקש לעלות
ולפעמים כמו הים אני נסוג לאחור
מפחד לשנות

וזה צריך להדליק אור אדום

ניסיון אחרון להגשים את החלום
ואני קורא לך לחזור
תני לי אומץ לזוז כשהפחד נכנס
מאיים לשטוף את הכול

וזה צריך להדליק אור אדום

ורק הים ימשיך לסעור כמו נשמה שאין לה סוף
בסוף היום יושב לחשוב
על אהבות על טבעות
על מה שטוב

שינויים באוויר ההמון שוב זועם ונותן בדגלים
ובוא נחליט אלוהים שבינך לביני לא צריך מתווכים
ועוד מרגיש את הים איך הוא קורא לי לבוא אליו
ולרחוץ בו את הלב
ולפעמים בלי לראות רץ על שפת התהום
ואני שוב מתאהב
וזה צריך להדליק אור אדום