משאלות

העיר נשקפת בשלולית
שמתי לב, טוב בינינו
כשאני מרפה מכל תכנית

חנוכייה נוטפת שעווה קרה
קפואה בפינת החדר
משאלות עצמו עיניים
נזרעו בתוך השבר

הירח מלא, הרצון מדבר
כשאני נותנת לך להוביל
אני דומה לעצמי יותר

לא צריכה לומר דבר

נסענו שעתיים להיות לבד
השקט לפעמים עומד באמצע
סודות לוחצים, גלים בחזה
לכולם מדהים, לכולם קשה

בלילה הרוח שמנה וכחולה
מרעידה מבחוץ ואנחנו צמודים
העצים ציירו צללים על הקיר
לא נבהלתי הפעם, חיבקת אותי

הירח מלא הרצון מדבר
כשאני נותנת לך להוביל
אני דומה לעצמי יותר

לא צריכה לומר דבר