עיר עצובה

עיר עצובה, עצובה, עניה
בבוקר אומרים שעוניה חמש
לא כולם באותה השניה
בערב זוחל בה קהל מלחש
לדבר ולספר בעוניה
בלילה שוכבים במיטות לבנות
איש ואישה ורוח קר
בלילה, בלילה שוכבים במיטות
איש ואישה, איש ואישה
אישה וזר

עיר עייפה, עייפה ומלאה
גוהרת על כל הגגות באחת
טורפנית, רעבה ושבעה
בערב עוטפת היא רעש נפחד
עיר גדולה וריקה ומלאה
בלילה שוכבים במיטות הגבוהות
איש ואישה ורוח קר
בלילה, בלילה שוכבים במיטות
איש ואישה, איש ואישה
אישה וזר

עיר עתיקה, עתיקה וצעירה
פוקחת עינים ריבוא באחת
צוחקת ואש ובערה
נופלת על כל קהלה הנפחד
ושוב קמה גבוהה וקרה
בלילה שוכבים במיטות הקטנות
איש ואישה רחוקים כמו בשיר
בלילה, בלילה שוכבים במיטות
איש ואישה, איש ואישה
והם העיר