השקט שנשאר

הייתי כעיוורת לאור היום
מרוב ההיגיון לא נשאר מקום
רועדת ליידך והסם שבי עוד לא נגמר
נושמת לי ממך והטעם כבר מר

המבט אחר, והקור חודר
אתה מסתתר, את גופי שובר
המבט אחר, והקור חודר
איך עוד יום עובר בלי נשימה

לילה בא לאט, הזמן נעצר
לילה ואתה השקט שנשאר
רגע אחד נופלת איתך בסוף המשחק
הו, הו
(זה רק השקט שנשאר)

בערב שוב חומקת מהרחוב
מתוך האפלה מנסה לחשוב עוד קצת עליך
עוברת עוד דקה ארוכה שמרגישה כמו נצח
וריק בלעדיך
הו

המבט אחר, והקור חודר
איך עוד יום עובר בלי נשימה

לילה בא לאט, הזמן נעצר
לילה ואתה השקט שנשאר
רגע אחד נופלת איתך בסוף המשחק, הו
לילה ואתה השקט שנשאר
רגע אחד נופלת איתך בסוף המשחק
הו, הו
(זה רק השקט שנשאר)