רוח רוח

רוח, רוח! רוח, רוח!
למה לא תשכב לנוח?
מן הבוקר תשתולל,
והנה כבר בא הליל.

מלאכים כבר מכניסים
לשמיים פנסים,
מדליקים נרות בלאט,
אין רואים אותם כמעט.

רוח, רוח! רוח, רוח!
למה לא תשכב לנוח?
מן הבוקר תשתולל,
והנה כבר בא הליל.

ואתה הולך בטל
ושורק ומיילל,
מכופף את הוורדים
ומציק לילדים.

רוח, רוח! רוח, רוח!
למה לא תשכב לנוח?
מן הבוקר תשתולל,
והנה כבר בא הליל.

כל הגן רוצה לישון
גם הברוש, הקיקיון.
צר מאוד על הפרחים,
הם כולם נאנחים.

רוח, רוח! רוח, רוח!
למה לא תשכב לנוח?
מן הבוקר תשתולל,
והנה כבר בא הליל.