לא תנצחו אותי

מחלוני אני רואה
רחוב כמו נהר גואה
ואנשים לעבודת יומם הולכים
ותינוקות של בית רבן
עם הילקוט שעל גבם
ובידיהם כמה ענפי הדס פורחים
פתאום זה בא ומתבהר
ולעצמי אני אומר
לא לא לא תנצחו אותי
לא מנצחים אותי כל כך מהר
לא לא לא תנצחו אותי
לא מנצחים אותי כל כך מהר
מחלוני אני רואה
מטוס ממריא מטוס דואה
ומתחבא בעננים הרחוקים
אני שומע מכונה
במנגינה הנכונה
שמתגלגלת בחוצות ובשווקים
אבל פתאום זה מתבהר
ולעצמי אני אומר
לא לא לא תנצחו אותי
לא מנצחים אותי כל כך מהר
לא לא לא תנצחו אותי
לא מנצחים אותי כל כך מהר
בחלוני אביב וסתיו
ויום גשום ויום שרב
ואור וחושך ויחיד ומקהלה
זה מתערבב, זה מתערבל
שירי קינה, שירי הלל
ולפעמים זו המולה אחת גדולה
אבל פתאום (אבל פתאום) זה מתבהר (זה מתבהר)
ולעצמי (ולעצמי) אני אומר (אני אומר)
לא לא לא תנצחו אותי (לא)
לא מנצחים אותי כל כך מהר
לא לא לא תנצחו אותי
לא מנצחים אותי כל כך מהר
לא לא לא תנצחו אותי (לא)
לא מנצחים אותי כל כך מהר (כל כך מהר)
לא לא לא תנצחו אותי
לא מנצחים אותי כל כך מהר
לא מנצחים אותי כל כך מהר